רשומות
רקע
פולמוס מצעד הגאוה עדיין חולף בחלונינו, בעוד
הוא מתרחק משנה זו ועתיד לשוב בבאה. ועתה אחר כל הויכוח והסערה נבחן, אז מה בעצם
יצא לנו מזה?
'הרווחנו' 2 מילים הנצורות בלקסיקון של הרבנים שיזכרו
כ'חשוכים': 'נכים' ו'סוטים'. הרווחנו המון במה לחבורת הלהטב"ים ומצעד עם המון
רייטינג ורעש סביבו שהתקיים בתוך תוכה של ירושלים. תוכניות רדיו שהרבו להזכיר מתי
המצעד ושזה גם פתוח לדתיים שהרי יש דתיים שצועדים (ולכאורה
אין בזה בעיה) ורבנים שחתמו וכשנדרשו
ברדיו לכך התקשו בהסבר חתימתם ובנימוקם לחתימה על העצומה עליה חתמו.
להיכנס בשאלה
אך נראה לעניות דעתי שהרווחנו הרבה יותר מזה.
אני זוכר בהיותי נער בן 15 שמרתי כל דף בנושא זה ולא היו הרבה!! היה ברור לי
שלפולמוס זה עוד יקרא הציבור הדתי-לאומי להתייצב ועליו לברר את הסוגיה וללבנה קודם
עמידתו שם, גם היה ברור לי שאני נורמלי (אם מותר עדיין להגדיר
את זה כך) ואינני נמשך לבני מיני. מה
שלא היה ברור לי, לצערי גם לא שמעתי די עיסוק בנושא הזה ולא תשובות אמיתיות הוא מה
נענה למי שהוא לא 'סטרייט' (באופן מוזר, מילה מותרת
להגדרה, מבטאת ישרות).
מה התורה תסביר לאדם שנולד למציאות שבה הוא נמשך
לבני מינו?! מה זה אשמתו?! איך עלינו להתייחס אליו כחברה?!
העדפנו לדחוק את המאוחר להעלים את הנסתר ולא
להציף בפומבי את אשר החברה עצמה אינה מאיצה ביציאתה מהארון. כמו ילדים, פחדנו
מהארון הנפתח וממה שיוצא ממנו.
לחזור בתשובה
וכעת, יש שיאמרו שאנו משלמים על כך, הייתי אומר
שאנו משתלמים מכך. כמה צער היה לי לשמוע ברדיו בתקופה האחרונה אנשים המתנגדים
למצעד ומנסים להתמודד עם שאלת האיסור אל מול הליברליות וההכלה, אנשים מכלל הקשת,
עיתונאים, רבנים ועוד. פעם אחר פעם כשנצרכו לענות על מדוע אינם מקבלים את המצעד
שרוצה פשוט להשתחרר מהסטיגמות ולדרוש זכויות ענו תשובות שגם לי היה קשה לקנות.
גם לי ידוע מה שמנגד לשם 'הגאוה' מכריזים על
מצעד זה בראש כל חוצות 'מצעד התועבה'.
אכן באופן פלאי בחרו להם הלהטבי"ם להיקרא
'גאים' 'גאות' ולקרוא למצעד בשם מצעד הגאוה.
בין הדברים שהוגדרו כתועבה, הם:
א. גסות הרוח/גאווה (מסכת
סוטה ד.) ב. משכב זכר (ויקרא יח, כב)
אולם האם זו תשובה שתתיישב בלב השומעים? בלב
ה'ליברלים'? אף בלב נערינו שלנו?
מוטלת החובה עלינו לברר את האיסור וגדריו,
מוטלת עלינו החובה לומר בפני הציבור דברים ברורים, מוטלת עלינו החובה לדבר בלשון
שאינה שונאת את האסור אלא מקימה טאבו באופן מדויק ומדוד תוך השתתפות בצערו ומתוך
הבנת והכלת מצבו, 'איפשי לקבל אותו כמו שהוא אך מה אעשה והתורה אוסרת על מעשיו'.
מוטלת עלינו החובה להסביר את התורה במושגים אנושיים, להסביר בדרך לוגית פילוסופית,
תוך חקר פסיכולוגי בכלל המושג הלהטב"י הסבר ברור וצרוף, הייתי אומר: 'הסבר
ליברלי' שיתקבל בליבם של כלל השומעים.
רבנים גדולים הם אלו שאמרו את המילים בתחילת
המאמר, ובטוח אני שגם למה שהם אמרו היה להם הסבר, זה בכלל לא שאלה של מסכים/ לא
מסכים למילים אלו, אך אם יש את המילים ללא כל הסבר שמעדן ומיישב איך זה לא נובע
משנאה אלא מתוך הגדרה מנומקת אז אצל הציבור זה לא עובר בגרון, כשחשבתי על זה טוב
הבנתי מה הם רצו להסביר במילים הללו אך אין בכך תועלת אם אין זה נאמר בו ברגע ועל
זה כבר אמרו חז"ל: "חכמים היזהרו בדבריכם".
גיל ההתבגרות
אני מסתכל על כל הפולמוס שהתפתח החודש סביב
הנושא ואני שמח, אני שמח בכך שהתבגרנו, שהשתלמנו שאנו לומדים להיזהר ולנמק, לדבר
מתוך סובלנות ואהבה. ברור לי שכעת עם ישראל עומד בגיל ההתבגרות, מאמרו של הרב קוק
במאמר הדור הוא הפשט של מה שאנו רואים לנגד עיננו. לדבריו הדור עתיד לפרוץ את הגדרים,
את הטבעיות שלו, מה שלכל אדם ברור שכך יש לפעול. כל המוסכמות נפרצות עליהם להתברר
באופן מחודש ושכלי. מדוע להחזיק בשטחי ארץ ישראל? מי אמר שמותר להרוג את האויב בכל
שלב? למה לא להתיר משכב זכר למי שנולד עם נטיה כזו?
אינני נביא אך מתוך ראיית הפריצות העולמית
חוששני שאנו גם עתידים להישאל על איסור אשת איש ואיסורי קירבה נוספים...
באופן תורני הכל ברור לנו! אך לא לזאת נדרשים
אנו בפני הציבור. עלינו להכין את התשובות באופן של טעמי מצוות המתקבלות על לב כל
שומע.
נסיים בדברי הרב קוק במאמר 'טללי אורות': "הדאגה על דבר חזוק היהדות, העיונית והמעשית, מקפת את החלק היותר נכבד
מבעלי הכשרון שבקרבנו, העומדים במעמד מוצק וקים על בסיס היהדות ונכונים
להקריב את נפשם עליה. ולכאורה דבר פשוט הוא, שיסוד התחיה ותגברת החיים ואפילו
העמדת הכחות במצבם ההוה, צריך הוא להמשך מהזלת אור חיים פנימים, מלח טל של
דעה ורגש, הגורם לחבב ולהעמיד את המעשים הנסמכים עליהם. ולתכלית זו הלא
העבודה היותר נצרכה היא: הרחבת הדרישה בטעמי המצות באופן עמוק, המלא חיים
מקוריים".
